והשלישית יותר בה (זכריה יג ח) שאין מתיישבין בארצם אלא בגאולה שלישית... שלישית אין לה הפסק [תנחומא שופטים י ב]
יש מקום לברר את הטענה שלפיה אף לאחר שזכינו לשיבת ציון בדורנו ולקיבוץ גלויות, אין הכרח לראות בזה עניין השייך לגאולה, מאחר וייתכן שאין זו אלא שיבה זמנית בלבד, אשר עתידה להיפסק, ושלאחריה תבוא חלילה גלות נוספת, ורק לאחר מכן תופיע הגאולה השלמה עם ביאת המשיח. ולפי הנחה זו לא שייך כל מה שזכינו לו בשיבת ציון האחרונה כשייך לגאולתנו, ונשללת אפשרות לראות בשיבת ציון האחרון ובבניינה שלב השייך לגאולת ישראל, מאחר שהיא נתפסת כשיבה העשויה הפסקה ואינה חלק ממהלך הגא הסופית.
ואולם עיון בדברי חז״ל ובפסוקי הנביאים מורה שקשה להעמיד הנחה זו. חז״ל מנו ארבע גלויות בלבד, והאחרונה היא גלות אדום, ולא נזכרה לאחריה גלות נוספת. משמע שסדר הגלויות הוא קבוע ומוגבל, עם סיומו אין מקום לעוד חזרה למצב של גלות.
עוד מצינו בדברי חז״ל ובמקראות הנביאים חילוק ברור בין השיבות לארץ ישראל. שתי השיבות הראשונות היו שיבות שחזרו ופסקו, ואחריהן חזרו ישראל לגלות. אולם עמדות לשיבה האחרונה נאמרו לשונות המורים שאין לה הפסק, ומשמעות הדברים היא ששיבה זו אינה דומה לקודמותיה ואינה עתידה להתבטל.
נמצא אפוא, שאף אם עדיין לא נשלם מהלך הגאולה בכל פרטיו, מכל מקום עצם השיבה לארץ ישראל וקיבוץ הגלויות שבדור זה לא ניתנים להבנה כשיבה מקרית או זמנית, אלא כשייכים למהלך הגאולה האחרון, אשר סופו גאולה שאין אחריה גלות. וכן מצינו בדברי רבים מגדולי ישראל, שהעידו והדגישו כי גלות היא זו הגלות האחרונה, ולא תבוא אחריה עוד גלות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה