האם סדר הגאולה מוכרח – עיון בדברי הרמב״ם

דנהי דאפשר שיהיה באופן אחר מהמקובל אצלנו כמוש"כ הרמב"ם בסוף הל' מלכים שאין מוכרח להיות באיזה אופן שתהיה ביאת המשיח עפ"י מאמרי חז"ל [נצי"ב, מרומי שדה עירובין מג:] 

הרמב״ם פותח את דבריו בהלכות מלכים (הלכה י״א  פרק א׳):
“המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה, הממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל”.

ובהמשך דבריו (פרק י״ב הלכה ב׳) קובע הרמב״ם כלל יסודי ביחס לענייני הגאולה:
ו
כל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים.

יש שטענו מכוח דברי הרמב״ם, כי מאחר שקיבוץ נדחי ישראל ובניין המקדש נמנו במפורש בדבריו כחלק מפעולת מלך המשיח, אין עניינים אלו יכולים להתקיים אלא לאחר הופעתו ובמסגרתה, ועל כן תהליכים של קיבוץ גלויות שהתרחשו בלא הופעת משיח אינם יכולים להיחשב כהתגשמות חזון הנביאים.

ולשם כך נאספו בקובץ זה מראי מקומות מדברי גדולי האחרונים, אשר כתבו בפירוש כי יסודו של הרמב״ם “אין אדם יודע איך יהיו עד שיהיו” חל גם על אותם העניינים שמנה הרמב״ם עצמו, ואף על סדרם, ואין בידינו קביעה ברורה ומוחלטת כיצד יתממשו הדברים בפועל.

ולפי זה, מקום שיש לראות בפועל התגשמות של פסקי התורה וחזונות נביאי ה׳, אין כל סיבה עקרונית לא להכיר בה, אף אם אופן ההתגשמות וסדרה שלא ברורים לנו מראש, כדרך שאמר הרמב״ם: אין אדם יודע איך יהיו עד שיהיו.

לקובץ המלא לחצו כאן











תגובות