סוגיית שלש השבועות בראי הקמת מדינת ישראל
סוגיית שלש השבועות תופסת מקום מיוחד בשיח ההשקפתי סביב הציונות ובניין הארץ, והיא הפכה במשך השנים לאחד הנושאים שהוזכרו שוב ושוב על ידי מי שהתנגדו לרעיון של הקמת יישוב לאומי בארץ ישראל לפני ביאת משיח. פעמים רבות שומעים את הטענה כאילו השבועות שנאמרו בדברי חז״ל מהוות "איסור מוחלט" לשיבה לאומית או להקמת ריבונות יהודית בכל צורה שהיא. אך עיון אמיתי ומסודר במקורות מגלה תמונה מאוזנת הרבה יותר — ואף שונה ממה שמקובל לחשוב.
בראש ובראשונה יש לציין עובדה היסטורית חשובה: למרות שרבים משתמשים היום בטענת שלש השבועות כאבן יסוד בהתנגדות לציונות, הרי שבפועל, מרבית גדולי ישראל שהתנגדו לציונות לא ראו בשבועות טענה משמעותית, לא ביססו עליה את התנגדותם, ולעיתים אף לא הזכירו אותה כלל. השימוש בשבועות כמקור מרכזי לוויכוח הופיע בעיקר אצל בודדים (בעיקר; הרש"ב מלובביץ', רש"ר הירש, המנחת אלעזר ממונקץ', והאדמו"ר מסאטמר) ולא היה מעיקר טענותיהם של גדולי ישראל בדורות האחרונים. משמעות הדבר היא שאין לראות בשלש השבועות נושא הלכתי־אידאולוגי ברור וחד־משמעי כפי שלעתים מוצג בציבוריות, אלא סוגיה אגדה־תורנית שדורשת עיון זהיר ומעמיק על פי דברי חז״ל ופרשניהם.
מתוך ההבנה הזו נוצר הצורך להציג קובץ מסודר, בהיר ונקי, המרכז את דברי הראשונים והאחרונים, וכן מקורות ברורים מדברי גדולי ישראל, המראים מדוע אין בשיבת עם ישראל לארצו, בחיזוק ההתיישבות ואפילו בהקמת מדינה יהודית — גם לפני ביאת משיח — שום בעיה הלכתית מצד השבועות. הדברים מובאים מתוך המקורות עצמם, ללא פרשנויות מאולצות, ומתוך הקפדה לשמור על דיוק לשונם.
בקובץ תמצאו ליקוט מקיף של דברי חז״ל, ראשונים ואחרונים, וכן מבחר מדברי גדולי התורה בדורות האחרונים, הבוחנים את סוגיית שלש השבועות מתוך מבט תורני מאוזן ובהבחנה בין אגדה להלכה. מתוך העיון עולה בבירור שאין השבועות מהוות מניעה הלכתית לשיבת עם ישראל לארצו או לבניין מדינה יהודית. רבים מן הפוסקים הדגישו את ההבדל האם העלייה נעשית ברשות האומות, וכאשר ניתנה רשות והכרה בין־לאומית[- כבהצהרת בלפור, בהחלטת סן־רמו ובהכרעת האו״ם] אין כל מקום לטענת "עלייה בחומה". אחרים עמדו על כך שעם ישראל הגיע בימינו לדרגת “עֵת שֶׁתֶּחְפָּץ”, עת רצון שבה ניכרת התעוררות לאומית פנימית לשיבת ציון, המהווה אות אלוקי שהגיעה השעה לחידוש החיים הלאומיים בארץ הקודש. שתי הבחנות יסודיות אלו מבהירות שהשבועות אינן שלילה של עצם השיבה לארץ, אלא לכל היותר אזהרה על אופן ההתנהלות בזמנים מסוימים — ולא כעיכוב בפני גאולתם של ישראל.
מטרת הקובץ שלפניכם היא להנגיש לציבור את כל הדברים בצורה מסודרת: לא כוויכוח פולמוסי, אלא כבירור תורני נקי. זהו ליקוט שנערך מתוך שאיפה להציג את הנושא כפי שמופיע במקורות, בלי סילופים ובלי עיוותים, ולעזור לכל לומד להבין כיצד ראו רבותינו את סוגיית השבועות ובפרט לאור שיבת ציון בדורות האחרונים.

תגובות
הוסף רשומת תגובה